סרטן רירית הרחם: מדריך

סרטן רירית הרחם הינו הסרטן הגינקולוגי השכיח ביותר. כיצד ניתן לשים לב לסימנים מחשידים גם ללא בדיקת רופא? מתי יש לבצע ניתוח - ומהם שלבי הגידול? מאת: ד"ר מריו ביינר
24/09/15

סרטן רירית הרחם הינו הסרטן הגינקולוגי השכיח ביותר - מכלל סוגי הסרטנים הגינקולוגיים; מדי שנה מאובחנים בישראל כ-700 מקרים חדשים. מחלה זו מהווה את הגידול הרביעי בשכיחותו מכלל הגידולים בנשים, אחרי סרטן השד, המעי והריאה. בין 2% ל-3% מהנשים תחלינה בסרטן רירית הרחם במהלך חייהן.


מהם תסמיני סרטן הרחם? איך נדע לזהות תסמינים מחשידים בעצמנו, גם ללא בדיקת רופא?


לרוב, סרטן רירית הרחם מאובחן בעשור השישי והשביעי לחיים. הגיל הממוצע בעת האבחון הוא גיל 60. כשלושה מתוך ארבעה מקרים מאובחנים אחרי גיל 50. למעשה אבחנה זו די נדירה לפני גיל 40.

הרוב המכריע של הנשים המאובחנות עם סרטן רירית הרחם, יסבלו מדימום או מהפרשה חריגה מהנרתיק. חלק קטן מהנשים יסבלו גם מכאב אגן או בטן תחתונה. ל-5% מהנשים אין כלל סימפטומים; והן לרוב מאובחנות במהלך בדיקה שגרתית אצל רופא הנשים, בשל רירית רחם מעובה בבדיקת אולטרסאונד גינקולוגי או בשל בדיקתPap (משטח מצוואר הרחם) לא תקינה.

התלונה אודות דימום או הפרשה נרתיקית חריגה בגיל הבלות, דורשת התייחסות רצינית -ופניה לבדיקת רופא נשים, לצורך שלילת סרטן רירית הרחם. בקרב נשים שעדיין אינן בגיל הבלות, התלונות פחות אופייניות - והן כוללות דימום בלתי סדיר או דימום רב או ממושך בזמן הווסת. דימום זה עלול כמובן להיגרם מסיבות אחרות, כמו רחם שרירני, הפרעות הורמונליות, פוליפ בחלל הרחם וסיבות נוספות. לכן, גם בהופעת תלונות אלה, יש לפנות לרופא נשים לצורך בירור מקיף וקביעת האבחנה הנכונה.


מהם גורמי הסיכון למחלה? מי נמצאת בקבוצת סיכון?


הסוג השכיח של סרטן רירית הרחם מופיע אצל נשים עם חשיפת יתר לאסטרוגן, הנגרמת במצבים של היעדר ביוץ כרוני, על רקע שחלות פוליציסטיות, או בנשים עם עודף משקל, שאצלן קיים ייצור של אסטרוגן ברקמת השומן. גידולים אלה מאובחנים אצל נשים צעירות יותר ובשלב מוקדם של המחלה והם בעלי פרוגנוזה טובה יותר. 

לעומתם, הסוג השני (והנדיר יותר) של סרטן רירית הרחם אינו קשור לחשיפת יתר לאסטרוגן. הוא מאובחן בנשים מבוגרות בגיל הבלות, ללא עודף משקל - והפרוגנוזה שלו גרועה יותר. 

מחקרים רבים מצאו מספר גורמי סיכון אופייניים לסרטן רירית הרחם:

1. עודף משקל - בנשים עם עודף משקל של יותר מ-20 ק"ג, קיים סיכון של פי 20 לפתח סרטן רירית הרחם.

2. מחזורים לא סדירים על רקע היעדר ביוץ - ומכאן חשיפה ממושכת לאסטרוגן.

3. עקרות.

4. התחלה מאוחרת של גיל הבלות.

5. קיום של מחלת הסוכרת.

6. טיפול בטמוקסיפן (תרופה הניתנת לטיפול בסרטן השד).


כיצד מתבצע האבחון?


נשים עם תלונות היכולות להתאים לסרטן רירית הרחם צריכות להגיע לרופא נשים לבדיקה. אם תיקבע האבחנה של סרטן רירית הרחם, המטופלת תופנה לגינקולוג-אונקולוג, שהינו מומחה המטפל במחלות גינקולוגיות ממאירות.

בשלב הראשון, הרופא ישאל שאלות לגבי התלונות, יברר את גורמי הסיכון ואת ההיסטוריה הרפואית של המטופלת. כמו כן, יבצע הרופא בדיקה גופנית וגינקולוגית מלאה. לאחר מכן, ישנן כמה בדיקות נוספות שאותן נדרש לבצע.

• אולטרסאונד גינקולוגי - מטרתו להסתכל על הרחם, השחלות והחצוצרות. בדיקה זו מתבצעת על ידי הנחת מתמר על דופן הבטן התחתונה, אך לעתים קרובות יש צורך בביצוע הבדיקה עם מתמר וגינלי, המוכנס דרך הנרתיק. בנשים עם סרטן רירית הרחם, מוצאים לרוב רירית רחם מעובה, אך בחלק קטן מהמקרים רירית הרחם יכולה להיות דקה ובמראה תקין.

• דגימת רירית הרחם (ביופסיה) - זהו בדרך כלל שלב הכרחי בתהליך האבחנה והוא מתבצע כאשר יש סימנים מחשידים לסרטן רירית הרחם. מטרת הבדיקה להוציא תאים של רירית הרחם לצורך בדיקה פתולוגית וקביעה סופית של האבחנה. 

הדגימה יכולה להתבצע במספר דרכים:

1. פיפל (Pipelle) - בדיקת הבחירה לביצוע האבחנה. בדיקה זו מהימנה מאוד ומאבחנת את מרבית המקרים. הבדיקה מתבצעת במרפאה של רופא הנשים ואורכת כדקה. במהלך הבדיקה הגינקולוגית, מוכנסת צינורית דקה דרך צוואר הרחם לתוך חלל הרחם, אשר שואבת חלק מרירית הרחם, לצורך בדיקה פתולוגית. הבדיקה כרוכה באי נוחות קלה בבטן התחתונה, היכולה להיות מוקלת על ידי משכך כאבים.

2. היסטרוסקופיה אבחנתית - הבדיקה נעשית ללא הרדמה, ובמהלכה מוכנס סיב אופטי לחלל הרחם, אשר מחובר למצלמה. במהלך הבדיקה, מוזלפים מים לחלל הרחם וניתן להעריך אם חלל הרחם תקין ולדגום אזורים הנראים לא תקינים.

3. גרידה אבחנתית - בדיקה זו מתבצעת כאשר שתי הבדיקות הקודמות לא הניבו תוצאות חד-משמעיות. הבדיקה נעשית בחדר ניתוח, בהרדמה כללית, ובמהלכה "מגרדים" את דפנות הרחם ומוציאים כמות רבה של רירית הרחם, לצורך בדיקה פתולוגית.


מהם הטיפולים הנפוצים לטיפול בסרטן הרחם?


הטיפול בסרטן רירית הרחם הוא על ידי ניתוח. טרם הניתוח, המטופלת תופנה לביצוע בדיקת סי טי (CT) של הבטן והאגן, כדי להעריך אם המחלה התפשטה מחוץ לרחם. כמו כן, המטופלת תבצע בדיקות שגרתיות טרם הניתוח, הכוללות בדיקות דם ושתן, בדיקת א.ק.ג. וצילום חזה.

הניתוח כולל כריתה של הרחם והשחלות ודגימת בלוטות לימפה. ברוב המקרים, ניתן לבצע את הניתוח בשיטה לפרוסקופית, שבה אין צורך בפתיחת הבטן. הניתוח מתבצע דרך ארבעה נקבים בדופן הבטן, בגודל של ס"מ כל אחד. דרך הנקב שבטבור מכניסים מצלמה, ודרך שלושת הנקבים האחרים מכניסים כלים לביצוע הניתוח. בתום הניתוח, מוציאים את הרחם והשחלות דרך הנרתיק. במקרים שבהם לא ניתן לבצע ניתוח לפרוסקופי (לדוגמה: במקרים של רחם מוגדל, שלא יכול לעבור דרך הנרתיק), הניתוח יתבצע דרך חתך רוחבי בבטן התחתונה, כפי שמבוצע בניתוח קיסרי.

על פי הממצאים מהניתוח קובעים את שלב המחלה והאם יש גם צורך בטיפול משלים. הטיפול המשלים יכול להיות קרינה לאגן, קרינה לכיפת הנרתיק, כימותרפיה או שילוב של הטיפולים הללו.


כיצד מאבחנים את שלביה השונים של המחלה?


תאי הסרטן של רירית הרחם יכולים להיות מסוגים שונים. הסוג השכיח ביותר נקרא Endometrioid ויכול להיות בדרגות התמיינות שונות. גידול בדרגת התמיינות נמוכה וסוגים נדירים יותר כגון Serous, Clear Cell או קרצינוסרקומה מתנהגים בצורה יותר אלימה, ומתגלים בשלבים יותר מתקדמים של המחלה.

ב-80% מהמקרים של סרטן רירית הרחם, המחלה מוגבלת לרחם בלבד. ב-20% מהמקרים, המחלה יכולה להתפשט מרירית הרחם לצוואר הרחם בהתפשטות ישירה, להתפשט דרך מערכת הלימפה לבלוטות הלימפה באגן או להתפשט דרך מערכת הדם לאזורים מרוחקים יותר בגוף.

שלבי המחלה נקבעים לפי הממצאים בניתוח כמפורט להלן:

שלב ראשון - מחלה מוגבלת לגוף הרחם.

שלב שני - המחלה התפשטה לצוואר הרחם.

שלב שלישי - הגידול התפשט מחוץ לגוף הרחם - לאיברי האגן (שחלות, בלוטות לימפה, רקמות מסביב לרחם).

שלב רביעי - הגידול מערב את השלפוחית או המעי או התפשט לאיברים מחוץ לאגן.

אנא השאירי פרטים ונחזור אלייך בהקדם:

* שדה חובה