כריתת רחם הינו אחד הניתוחים השכיחים ביותר בגינקולוגיה, כאשר בארה"ב למעלה מחצי מיליון נשים עוברות ניתוח כריתת רחם מדי שנה ומטרתו לשפר את איכות חייה של האישה הסובלת מבעיות גינקולוגיות, כאבים או נמצאת בקבוצת סיכון לפתח סרטן רירית הרחם ולפיכך מומלץ להוציאו.

מדי שנה עוברות אלפי נשים בישראל כריתת רחם כשאר חלקן אינן מודעות למגוון החלופות לכריתת רחם הקיימות. על האפשרות למניעת כריתת רחם על ידי טיפול הורמונלי בדימומים, היסטרוסקופיה ניתוחית לכריתת שרירנים או אבלציה של רירית הרחם, אמבוליזציה של שרירנים או טיפול בגלי קול להקטנת השרירנים (HIFUS).

מדוע אישה צריכה לעבור כריתת רחם ?
כריתת רחם מבוצעת לצורך טיפול במגוון בעיות רפואית כגון:

• שרירנים ברחם (מיומה) – שרירנים הינם גידולים שפירים של שריר הרחם הגורמים לדימום לא סדיר וגם לכאבים כאשר הרחם מוגדל.
• צניחת רחם- מצב בו הרצועות המחזיקות את הרחם נחלשות וכן רצפת  האגן נחלשת גם היא ובעקבות כך הרחם צונח לתוך הנרתיק, מצב זה גורם לתחושת אי נוחות, כאבים ביחסי מין והפרעות במתן שתן.
• דימום נרתיקי רב ו/או לא סדיר
• סרטן ממקור גינקולוגי-סרטן רחם, צוואר רחם או שחלות

מה מסירים במהלך הניתוח?
לרוב מסירים את הרחם כולל צוואר הרחם. במקרים נדירים ניתן לבצע כריתת רחם תת-שלימה במהלכה משאירים את צוואר הרחם. במהלך הניתוח מומלץ לכרות גם את החצוצרות על מנת להקטין את הסיכוי לממאירות בעתיד.
את השחלות כורתים בהתאם לגילה של המטופלת והרקע המשפחתי. לנשים עם סיכון מוגבר לסרטן שחלות מומלץ לכרות את השחלות ובנשים שלאחר גיל הבלות מקובל לכרות את השחלות גם כן.

מה קורה אם השחלות נכרתות לפני גיל הבלות?
מיד לאחר הניתוח יופיעו תסמיני גיל הבלות-גלי חום, נדודי שינה, שינוי במצב הרוח ועוד. כמו כן, יעלה הסיכון לפתח אוסטאופורוזיס ומחלות לב.על התסמינים ניתן להקל באמצעות טיפול הורמונלי תחליפי שגם יעיל מאד במניעת אוסטאופורוזיס.


מהן הדרכים השונות לביצוע כריתת רחם?
את כריתת הרחם ניתן לבצע דרך הנרתיק, דרך חתך בבטן, או בגישה אנדוסקופית באמצעות לפרוסקופיה או בסיוע הרובוט.

כריתת רחם בגישה אנדוסקופית (לפרוסקופית או בסיוע הרובוט)
הניתוח מתבצע דרך מספר חתכים קטנים בגודל 1 ס"מ כל אחד, כאשר דרך נקב אחד מוכנסת מצלמה דרכה רואים את חלל הבטן ודרך האחרים מוכנסים כלים לביצוע הניתוח. בתום הניתוח הרחם מוצא דרך הנרתיק בשלמותו.
בניתוח הרובוטי כלי הניתוח מחוברים לרובוט שמופעל ע"י המנתח מעמדה סמוכה. הניתוח הרובוטי מתאים יותר לניתוחים מורכבים יותר כמו במקרים של סרטן הרחם או צוואר הרחם.
הגישה האנדוסקופית מתאפיינת בפחות כאבים, משך אשפוז והחלמה קצרים ותר,  ושיעור נמוך יותר של זיהומים או דימום.

כריתת רחם בפתיחת בטן
בשיטה זו הרחם נכרת דרך חתך רוחבי בבטן התחתונה בדומה לניתוח קיסרי. גישה זו מאפשרת כריתת רחם גדול. משך האשפוז וההחלמה ארוך יותר וגם שיעור הסיבוכים כדוגמת זיהום בצלקת, דימום ופגיעה ברקמות סמוכות גבוה יותר בהשוואה לגישות האחרות.

כריתת רחם וגינלית
הרחם מוצא דרך הנרתיק ללא חתך בבטן. גישה זו מתאפשרת במקרים של צניחת רחם וכאשר הרחם אינו מוגדל. היתרונות בגישה זו היא שיעור הסיבוכים הנמוך יותר בהשוואה לגישה הפתוחה ומשך ההחלמה הקצר יותר.

החלמה אחרי ניתוח כריתת רחם
ניתוחים לכריתת רחם אורכים בדרך כלל בין שעה לשלוש שעות. כשתתעוררי, כנראה כבר בחדר ההתאוששות, תמצאי שאת מחוברת עדיין למסיכת חמצן, קטטר ועירוי נוזלים. בשעות שלאחר הניתוח ייתכנו כאבים, לחץ או אי נוחות באזור הבטן; בחילה או רצון להקיא. ייתכנו במהלך הימים שלאחר הניתוח דימום וגינאלי קל. 
משך האשפוז ישתנה משמעותית בהתאם לסוג הניתוח. בניתוח לפרוסקופי ייתכן אשפוז של יום אחד בלבד, בעוד בניתוח בטני האשפוז הינו יומיים עד חמישה ימים. לאחר השחרור, נמליץ לך על מנוחה במשך עד ארבעה שבועות, וחזרה הדרגתית לשיגרה, כולל פעילות גופנית ופעילות מינית.
משך האשפוז לאחר הניתוח תלוי בגישה הניתוחית וקצב ההחלמה האישי. צפויים להיות כאבים שמוקלים בצורה יעילה ע"י משככי כאבים וכבר למחרת הניתוח המטופלת אמורה להתחיל ללכת ולהתחיל לאכול.